<h1>המנהיג הלכ' תשעה באב</h1>
<h2>דף יד.</h2>
וכת' רבי' היי ז"ל שאם נזדמן לאשה טבילתה בזמנה בשבת שחל להיות ט' באב בתוכה ואין לה בגדים להחליף וכן (את) [אם נטנפו כליה] מותרת לרחוץ ולכבס כבחולו שלמועד דלא אסירא רחיצה באותה שבת, ועוד תנן [מו"ק י"ד ע"א] אילו מכבסין במועד הזבין והזבות נידות וי[ו]לדות וכל העולים מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין, וכן אם אין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו שלמועד, וכן אם (נטרפו) [נטנפו] בגדיו ואין לו כדי להחליף. ואני מוסיף על דבריו, השתא בט' באב שאסור להושיט אצבעו קטנה במים, התירו טבילת נידה בזמנה דתנן [תענית י"ג ע"א] כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ליום הכיפו' לרחוץ ולכבס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה לא כל שכן דשרי ואין ספק בדבר. אב"ן.
<h2>דף יז:</h2>
וכתב רב היי ז"ל, הא דתנייא כל המצוות הנהוגות באבל נהוגות בט' באב לחומרא הוא לעיניין איסור רחיצה וסיכה ונעיל' הסנדל ותשמיש המיטה, אבל להקל ולומ' מקצת היום ככולו כאבל לא, אלא כל היום כולו אסור בכל אילו, ויהא בנדוי מי שמקל באלו באותו היום וכן בתענית צבור.
<h2>דף כא.</h2>
וכת' רבי' היי ז"ל במקום שנהגו להוציא ס"ת בשחרי' בלא תיק ושלא לומ' אשרי העם שככה לו ובמנחה בתיק שלו, ואומ' אשרי העם (ו)אל ישנו מנהגם מפני המחלוקת ושלו'. [להניח תפלין בט' באב אע"פ שנא' בהן פאר ואנו מתאבלין על ירושלם ותניא כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב, יראה לרבנו יצחק מדנפירא ז"ל שמותר להניחן מדתניא במועד קטן [כ"א ע"א] אבל יום ראשון אסור להניח תפלין, מכאן ואילך מניח וכיון שמניח שוב אינו חולץ דלא חמיר ט' באב שהיא אבלות ישנה מיום שני ואילך לגבי אבל שהותר בהן].
